יוני 2018
המשפיעים העיקריים על שוק המט"ח בישראל 2018
ד"ר אדם רויטר, יו"ר חיסונים פיננסים
השקל הישראלי הוא המטבע החזק ביותר מבין קרוב ל- 30 המטבעות המרכזיים בשוק המט"ח העולמי, בשלוש מתוך ארבע השנים האחרונות. אך מאז מרץ 2018 הוא נחלש. מהם המשפיעים העיקריים עליו?
נתחיל בכך שהשקל נסחר בחדרי העסקאות מול מטבע הדולר בלבד ושערי יתר המטבעות נקבעים מולו באופן צולב. למה הכוונה? ניקח לדוגמא את קביעת שער האירו מול השקל. השער נקבע בכל נקודת זמן באופן הבא: רואים מהו שער השקל מול הדולר במסחר בחדרי העסקאות ומכפילים אותו בשער הדולר מול האירו. אם השקל נסחר כעת, למשל, ברמה של 3.50 ₪ מול הדולר והדולר נסחר באותה עת בדיוק ב- 1.20 דולר מול האירו, אז האירו יהיה 4.20 ₪.
היכולת "להזיז" את השקל אינה פשוטה כי שוק המטח בישראל הוא בעל מחזור מסחר יומי ממוצע של כ- 6.6 מיליארדי דולר. זה אומר למשל, שהוא עמוק מספיק עד כי גוף בודד אינו יכול להשפיע על המגמה ארוכת הטווח שלו. למעשה, ההשפעות מגיעות מקבוצות המורכבות מעשרות ועד מאות ואלפי "שחקנים", המוזנים מפרסומים מקרו-כלכליים, גיאופוליטיים ושיקולים נוספים. ניתן בהחלט לומר, כי הכמות הגדולה של השחקנים הפעילים בשוק המט"ח הישראלי, זרים ומקומיים כאחד, היא למעשה סוג של "חוכמת המונים".
שחקנים מרכזיים בשוק
ספקולנטים – השחקנים הגדולים בשוקי המט"ח בעולם אינם המשקיעים המוסדיים וגם לא פירמות היצוא והיבוא, אלא ספקולנטים. ההשפעה של הספקולנטים היא כה דרמטית עד כי הערכות של גופים מוסמכים הן שספקולנטים אחראים ליותר מ- 90% מהטרנסאקציות בשוק הדולר/אירו, שהיא זירת המט"ח הפעילה והעמוקה בעולם.
בישראל, ההנחה הרווחת היא שרוב השחקנים הזרים בשוק, עושים זאת מסיבות ספקולטיביות. מהו חלקם של הזרים במסחר? בנק ישראל מפרסם את המידע הזה והריהו לפניכם (כולל מחזורי מסחר יומיים):
| שנה | מחזור יומי בשוק המטח הישראלי במיליארדי $ | משקל הזרים במסחר היומי % |
| 2008 | 3.62 | 84% |
| 2009 | 4.48 | 44% |
| 2010 | 6.36 | 36% |
| 2011 | 6.52 | 39% |
| 2012 | 4.97 | 41% |
| 2013 | 4.16 | 35% |
| 2014 | 8.27 | 32% |
| 2015 | 5.87 | 33% |
| 2016 | 7.62 | 34% |
| 2017 | 6.64 | 35% |
ניתן לראות כי מלבד שנת המשבר הפיננסי העולמי של 2008, בה היוו הזרים רוב, משקלם אינו עולה בחמש השנים האחרונות על 35% מהשוק. ז"א, כ- 35% מהשוק הם ספקולנטים זרים.
אם נניח שגם מקרב השחקנים המקומיים, משקל הספקולנטים הוא כמחצית, אנו מגיעים למצב בו כשני שליש מהפעילים בשוק המט"ח הישראלי הם ספקולנטים מקומיים וזרים.
מהי מטרת הספקולנטים? לייצר רווחים מתנודות מטבע, כמובן. איך? בעיני הספקולנטים הפועלים בשוק המט"ח הישראלי השאלה היא מאד פשוטה: האם בעתיד שער מטבע השקל יתחזק או ייחלש? אך התשובה לשאלה הפשוטה הזו היא מורכבת להפליא ואנו נתייחס אליה בהמשך.
פעילותם פעמים רבות ממונפת, חלקם משתמשים בניתוחים טכניים ואסטרטגיות הפעולה שלהם מגוונות ומבוססות על: Carry Trade, כתיבת אופציות, הליכה "עם המגמה" ועוד, כל זאת תוך כדי פקודות Stop Loss ו- Take Profit.
הקבוצה השנייה בחשיבותה היא פירמות יצוא ויבוא.
פירמות יצוא ויבוא פועלות משיקולים ריאליים. הן פועלות בשוק המט"ח כי הן מקבלות הכנסות במט"ח (יצואנים) או כי יש להן הוצאות במט"ח (יבואנים). שיקולי ההיצע או הביקוש שלהן במט"ח קשורים בטבורם לצרכי הפירמה. כמו כן אנו מעריכים בחיסונים פיננסים שכ- 90% מהפירמות הישראליות הגדולות מבצעות גידורים על מנת להקטין את תנודות המטבע שהן חוות. אמנם יחסית לספקולנטים ההשפעה שלהן על השוק היא נמוכה יחסית, אך היא בהחלט קיימת. גם המטרה של הנהלות הכספים של הפירמות הללו היא להשיא רווחים ולכן הן משתדלות לבצע המרות/גידורים בשערים הטובים מבחינתן ככל הניתן. ניתן לציין שפירמות קטנות פועלות בשוק באופן כמעט אקראי לחלוטין בהתאם לצרכים שצצים באותו זמן.
קבוצה חשובה נוספת היא בנקים ומשקיעים מוסדיים (קרנות פנסיה, קופ"ג וכו').
בנקים פועלים בשוק המט"ח על מנת לסגור פוזיציות פתוחות שלהם ולהשיא רווחים עבור הנוסטרו ומשקיעים מוסדיים עושים זאת בעבור המשקיעים אותם הם מייצגים. הפרמטר העיקרי המשפיע על שיקולי הגופים האלו הוא נטרול תנודות מטבע, כך שלא ישפיעו על מאזניהם ועלויות הנובעות מפער הריביות בין השקל למטבעות זרים שונים, עבור ביצוע פעולות הגידור שלהם.
משקיעים ריאליים. עיקר ההשקעות הריאליות בעשור החולף בישראל מבוצעות לצורך השקעה בתעשיית ההייטק הישראלית הפורחת. משקיעים מרחבי העולם, אך בעיקר מארה"ב, משקיעים מיליארדי דולרים, מדי שנה, בתעשיית הייטק הישראלית. חלק ניכר מהשקעות אלו מתורגם לשקלים לצורך תשלום משכורות לעובדי חברות ההייטק וזהו גורם מרכזי המסביר את חוזקו של השקל, מזה תקופה ארוכה מאד.
בנק ישראל. הבנק המרכזי משפיע על השקל מעת לעת, בעיקר כאשר קברניטיו חשים שהשקל "מנופח" יותר מדי. ההשפעה באה בדמות רכישה מאסיבית של מיליארדי דולרים, בממוצע כ- 5 עד 6 מיליארדי דולרים בשנה. מטרתו של בנק ישראל אינה לשנות את המגמה אלא בעיקר לקזז אותה. לאור זאת לא ניתן לומר שהבנק המרכזי מסמן "רצפה" כלשהי בשוק. בנק ישראל גם התחייב לקזז את הירידה בביקוש דולרים מצד חברת החשמל, כתוצאה מהקטנת עלויות של החברה בעקבות רכישה מאסיביות של גז טבעי ממאגר תמר, במקום מקורות יקרים יותר, כפי שהיה בעבר. שיקולים נוספים המופעלים בבנק ישראל הם לא "לנפח" יותר מדי את יתרות המט"ח של ישראל. הבנק המרכזי משתדל שהיקף יתרות המט"ח לא יעלה על שיעור של 35% מהתוצר.
קבוצה זניחה היא משקי הבית שממירה באופן אקראי לצרכיה והשפעתה על השוק אפסית.
מידע והתפתחויות המשפיעים על פעילותם של השחקנים המרכזיים בשוק
גורמים מקרו-כלכליים שונים משפיעים על שיקול הדעת והפעולות שמבצעים שחקנים בשוק המט"ח. הם מתייחסים אל הגורמים המתפרסמים כבעלי פוטנציאל להשפיע על רמת השערים העתידית לטובתם או לרעתם.
גורם מקרו כלכלי מרכזי הוא שער הספוט ביחס לממוצע השערים ההיסטורי.
כל השחקנים בשוק יתייחסו באופן אחר אם המצב בשוק הוא שער ספוט של 3.40 ₪ לדולר לעומת שער ספוט של 3.80 ₪ לדולר, למשל. בדוגמא זו, שער ספוט נמוך יחסית של הדולר, 3.40 ₪, יעודד רכישות דולרים של יבואנים ויצמצם ביצוע עסקאות שורט בדולר אצל ספקולנטים. תופעות אלו תתהפכנה בשער ספוט של 3.80 ₪. ראוי לציין בהקשר זה שהממוצע הרב שנתי של הדולר בשנים האחרונות הוא בסביבות 3.70 ₪ לדולר.
גורם מקרו כלכלי מרכזי נוסף הוא פער הריביות.
פער ריביות בין הדולר לשקל, לטובת הראשון, מעודד ספקולנטים ללכת לונג דולר שורט שקל, מקטין כדאיות גידור אצל משקיעים מוסדיים המשקיעים בניירות ערך דולריים ומשפר תוצאות של עסקאות גידור אצל יבואנים. כאשר פער הריביות הוא לטובת השקל לעומת הדולר הוא מעודד ספקולנטים ללכת לונג שקל שורט דולר, מעודד משקיעים מוסדיים לגדר השקעות בני"ע דולריים ומשפר תוצאות גידור אצל יצואנים. כך למשל, פער הריביות ההיסטורי לטובת הדולר בתקופה האחרונה, שמתקרב ל- 2.5%, מוריד במידה ניכרת את התיאבון של משקיעים מוסדיים לגדר את השקעותיהם הדולריות בחו"ל.
התחזקות הדולר מול מטבעות אחרים גורמת להתחזקותו גם מול השקל. היחלשותו מול מטבעות אחרים מחלישה אותו גם מול השקל. המתאם הזה גבוה במיוחד במשולש דולר – אירו – שקל. כאשר הדולר מתחזק מול האירו, מתקיים מתאם חיובי גבוה של הדולר מול השקל ולהיפך בעת היחלשות הדולר מול האירו. בשנים האחרונות זהו הגורם הראשון במעלה מבחינת השפעתו על שוק המט"ח בישראל.
מתיחות גיאופוליטית ואירועים ביטחוניים. האזור בו יושבת ישראל הוא מאתגר לכל הפחות. במצבי מלחמה הדולר וכנגזר מכך גם מטבעות אחרים מתחזקים מול השקל. יש לציין כי בעבר הרגישות של השקל לאירועים ביטחוניים היתה גבוהה יותר וכיום היא מושפעת רק במצבי קיצון (לא עלינו).
